פסק-דין בתיק ב"ל 38444-11-11

1.         זהו ערעור על החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים (נכות נפגעי עבודה) - להלן: " הוועדה", אשר התכנסה בשלושה מועדים (ביום 28.06.11, ביום 30.08.11 וביום 01.11.11) ואשר קבעה כי נכותה הצמיתה של המערערת היא 10% בתחולה מיום 18.04.05.

2.         רקע

            המערערת, ילידת 1984, עבדה במועד הרלוונטי כ"סלקטורית" במועדון. ביום 02.04.05, במהלך עבודתה, היא נפגעה בראשה, באירוע שהוכר על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.

המערערת ביקשה לקבוע את נכותה, וועדה רפואית מדרג ראשון, אשר התכנסה ביום 02.03.11, קבעה כי נכותה בגין האירוע הינה 15% (10% נכות בגין "הפרעות פסיכונוירוטיות", בהתאם לפריט 34ב למבחני הנכות, ו - 5% נכות מותאמת בגין "צלקות הפנים והצואר" - צלקת במצח, בהתאם לפריט 72(2) א-ב למבחני הנכות (צ.ל 75(2)א-ב, א.י), בתחולה מיום 18.04.05.

            המערערת הגישה ערר על הקביעה הנ"ל, וועדה רפואית לעררים דנה בו במועדים הנ"ל, דחתה אותו, תוך שהפחיתה את אחוזי הנכות בגין צלקת במצח, ובהתאם קבעה למערערת דרגת נכות בשיעור של 10% בתחולה מיום 18.04.05, תוך הימנעות מהפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן: " התקנות").

כנגד החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

3.         מהלך הדיון

ביום 04.06.12 התקיים דיון בפני, במהלכו שטחו והבהירו הצדדים את טיעוניהם. בסוף הדיון ניתנה החלטה, לפיה נאמר כי פסק הדין יינתן בהעדר הצדדים.

            ביום 07.06.12, עת ניגש בית הדין למלאכת כתיבת פסק הדין, התברר לו כי חסר אחד מפרוטוקולי הוועדה שהתכנסה במועד עובר ליום 30.08.11, ועל כן ניתנה החלטה, לפיה התבקש ב"כ המשיב לבדוק את העניין ובהתאם להמציא את אותו הפרוטוקול החסר.

            ביום 04.07.12 הגישה ב"כ המשיב את פרוטוקול הוועדה מישיבתה הראשונה, הוא הפרוטוקול מיום 28.06.11, ולב"כ המערערת ניתנה רשות להתייחס לאותו פרוטוקול וזאת עד ליום 15.07.12.

מטעם ב"כ המערערת לא הודע מאומה, ועל כן ניתן בזאת פסק הדין על סמך טיעוני הצדדים והמסמכים שהוגשו מטעמם. 

4.         להלן טענות ב"כ המערערת בתמציתיות:

א.         טעתה הוועדה עת הפחיתה את דרגת הנכות בגין הצלקת. היה עליה לערוך דיון באותו נושא, וזאת לנוכח הצלקת הניכרת והמכערת הממוקמת באזור פניה של המערערת.

ב.         טעתה הוועדה בהימנעותה מהפעלת תקנה 15 לתקנות, כאשר התעלמה מתלונות המערערת ביחס למיגרנות מהן סובלת ומטענותיה באשר למצבה הנפשי הפוגעים ביכולתה לעבוד כסלקטורית.

ג.          הוועדה לא התייחסה לבעיית המשקל, אשר על פי הנטען נוצרה כתוצאה מהדיכאון והחרדה מהם סובלת המערערת בעקבות האירוע.

ד.         טעתה הוועדה כאשר התייחסה לכאבי הראש מהם סובלת המערערת כקשורים לתחום הנפשי, שכן היה עליה לקבוע, בגין אותה בעיה, נכות נפרדת.

ה.         טעתה הוועדה משלא קבעה למערערת נכות זמנית, וזאת בהתחשב בכך שהמערערת הייתה באי כושר בתקופה ארוכה.

ו.          לאור טעויותיה של הוועדה, מתבקש בית הדין להשיב את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר.

5.         באת כח המשיב, ביקשה, במסגרת טיעוניה לפני, לדחות את הערעור באשר לדעתה לא נפל כל פגם משפטי בדרך עבודת הוועדה אשר התייחסה למצבה הרפואי של המערערת.